כשאני מזמינה מתאמנת או מתאמן לחזור לרגע אל הילדות, אל הבית שבו גדלו, אני רואה לפעמים שמשהו נעצר. הנשימה מתקצרת, הכתפיים עולות, ומגיע המשפט: "אבל ההורים שלי עשו את המיטב שלהם." או: "אני לא באה לכאן כדי לדבר נגד אמא שלי." אני מבינה את זה. באמת. ולכן אני רוצה לכתוב היום על השאלה: למה בכלל חוזרים לשם? ומה אנחנו באמת מחפשים כשאנחנו מתבוננים בבית הגידול שלנו? בית גידול: האדמה שבה צמחנו אני אוהבת את המילה "בית גידול". היא מזכירה לי שגם אנחנו צמחנו באדמה מסוימת. היו בה כמויות מסוימות