חיפוש
  • קטי טייב מאמנת

אלימות בין דורית

עודכן ב: 4 ספט 2019





גדלתי בבית אלים. בית שהיו בו צעקות , קללות , זריקת חפצים ואיומים. שנים לאחר שעזבתי את בית הוריי , האלימות עוד ספוגה בגופי .

נשבעתי שאת ילדי אגדל בבית בטוח. בית ללא אלימות.

לפני שנה בשיחה עם בתי בת ה-22 , שיחה נעימה וקרובה שלנו, היא אמרה משהו, איזו אמירה ש"הקפיצה " משהו בתוכי, הרמתי את ידי והחטפתי לה מכה על גב ידה. המשכתי לצחקק, במין אגביות כזו, כאילו לא קרה דבר. מכה "נחמדה ". ביתי עצרה אותי ושאלה :"מה את עושה ?" עניתי לה: "מה ? זה בצחוק " והיא אמרה: "זה ממש לא נעים לי, זו התנהגות אלימה". רגש של בושה הציף אותי ומייד התנצלתי. ימים אחרי האירוע, התבוננתי וחקרתי מה קרה לי. איפה היה הרגע שבו "איבדתי" את עצמי, מה פתאום הרמתי יד, אני לא נוהגת להשתמש באלימות ואיפה פגשתי את זה בעברי? לא מצאתי תשובות לכל השאלות שהעלתי.


********

לפני כשבועיים ביקרתי את אימי בשבת בבוקר. בעודנו יושבות אחת ליד השניה, משוחחות מסביב לשולחן האוכל, אמרתי משהו שאימי לא יכלה לשאת . היא הרימה את ידה ובעוצמה הכתה אותי על גב היד בעודה צוחקת ומגחכת. המומה, אני שואלת אותה: "מה את עושה ?" והיא עונה לי :" למה את מדברת אליי כך, ומה קרה נהיית עדינה?" באותה שניה אני מבינה בצורה עמוקה את המשמעות להעברה בן דורית של אלימות, את האלימות המצויה בגוף שלי, את הספיגה שלה. אני מבינה שאני נדרשת לעבודת מודעות ותשומת לב מעמיקה כדי לא להעביר את האלימות הלאה. ברור לי באותו רגע שגם אימי נפגעה מאלימות, אבל אין לה את הכלים שיש לי כדי לעבוד עם הגוף שלה. אני כיום כבוגרת, יכולה לעמוד בזה ואינני חסרת אונים, זה לא היה מצבי כילדה.

*******

התבוננות על אלימות בהיבט נוסף

יש לנו שני כלבים. אוג, בן 14 שהגיע אלינו מבית חם ואוהב בגיל 3 חודשים. צ'יקה בת 16 שנאספה מצער בעלי חיים באותו גיל בערך, לאחר שננטשה ברחוב. כשאני מנקה את הבית ושניהם רובצים להם בהנאה במיטה שלהם, אני רואה את ההבדלים בתגובות של אוגי וצ'יקה. כשאני עוברת ליד אוגי עם המגב, הגוף שלו נשאר רפוי, הוא ממשיך לקשקש בזנב ואפילו מרים את היד כדי שאבוא ללטף אותו. כשאני עוברת עם המגב ליד צ'יקה אני רואה איך הנשימה שלה נעצרת. היא מפסיקה לקשקש בזנב, מרימה אליי מבט ועוקבת בתשומת לב אחרי תנועות המגב. אם במקרה אני נוגעת במיטה שלהם, ההבדל בתגובה הופך להיות קיצוני. אוגי ממשיך לקשקש בזנב בהנאה לעומתו צ'יקה מזנקת מהמיטה ומתרחקת ממני.

אני נוכחת להבדלים בין גוף של ייצור חי שנפגע מאלימות לבין גוף של ייצור אחר שלא מכיר אלימות. הגוף משקף את זה ומבטא זאת בתגובות. זה תקף גם לגופם של ילדים ושל הילדים שהיינו.

מאחר והאלימות נספגת בגוף אני ערה לעובדה כמה "קל" להפוך לאנשים אלימים, רק בגלל שבעבר נחשפו לאלימות בעצמם.


********

אלימות בקליניקה

מגיעים אליי מתאמנים אינטלגנטים, ממגוון עיסוקים ומקצועות. אנשים עם השכלה רחבה. האלימות לא פוסחת על אף אחד.

יש דוגמאות מגוונות, של נשים וגברים שמוצאים את עצמם מתנהגים בצורה אלימה כלפי ילדיהם. מושכים את היד חזק מדי. מרימים את הקול. מפנים מבט מאיים. כשהם משתפים אותי, הם עצובים, מבואסים מעצמם ואפילו שונאים את עצמם על מה שהם עושים ובכל זאת הם טוענים:"משהו השתלט עליי" "לא יודעת מאיפה התנועה הזו הגיעה, לא הייתה לי שליטה על הגוף "הכעס הופך אותי למישהו אחר".


קשה מאוד להיות מול אנשים בוגרים שמפעילים אלימות מול ילדים. הילדה שבי מתכווצת, כואבת ועצובה. קשה לילדה שבי להיות עם הנשימה שלה אולם כבוגרת יש לי את הכלים לטפל בעצמי. אני יודעת שלמבוגר/ת מולי , אין את הכלים להיות עם עצמו ולטפל בעצמו. אני רואה את הילד/ה שבהם ואני יודעת שגם הם היו קורבנות של אלימות. גם בתוכם יש ילד/ה שנפגע מאלימות.

הדרך לשחרר אלימות מהגוף, היא על ידי תשומת לב והקשבה לנשימה, לתחושות, לרגשות לכל מה שעולה מהגוף.

להכיר את הילד/ה בתוכנו, שנפגע מאלימות. הרצון העמוק לשחרר את האלימות מחיינו, המוכנות לסלוח לעצמנו ולטפל בעצמנו סוללת את הדרך לשחרור האלימות מתוכנו, לעצירת תנועת האלימות לדור הבא.


לאלימות רבדים עמוקים , גסים ועדינים. האלימות אינה באה לידי ביטוי רק במעשים אלא גם במילים פוגעניות, אולם המסר העיקרי של הדברים שלי היום, היא שאלימות צרובה בגוף, ספוגה בו וחלק מהותי בטיפול באלימות הוא הכרות וטיפול בגוף שלנו.

אני מאמינה שהאלימות בחוץ שאנו פוגשים היא השתקפות שלנו, של האלימות שיש בתוכנו אותה אנו מפעילים כנגד עצמנו ולא רק כנגד אחרים. אנו מפעילים אלימות כנגד הרצונות שלנו כשאנו "מכריחים " את עצמנו לעשות דברים שאנו לא רוצים. מגדפים את עצמנו, לא מכבדים אותנו, "מקטינים" אותנו כזכר למה שעשו לנו בעבר. כשאנו פועלים כך אנו מנציחים את הקולות האלימים בתוכנו. קולות המבוגרים שהפכנו אותם לקולות הפנימיים שלנו.


שחרור האלימות, טרנספורמציה בנושא האלימות ובכלל נוצרת כאשר יש ...

מודעות לגוף ולנשימה. הכרות עם המחשבות, רגשות, פרשנויות והתגובות האוטומטיות. הסכמה להישאר עם התחושות, להכיר אותם ולנשום דרכם. הפסקת האלימות בתוכנו תאפשר את הפסקת האלימות מחוצה לנו.


קטי טייב

מאמנת להקשבה וטרנספורמציה

053-7317662

0 צפיות

כל הזכויות שמורות לקטי טייב 

Tel: 053-731-7662

קטי טייב מאמנת 

  • Facebook Clean Grey
  • Twitter Clean Grey
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now